המדריך המקיף להבנת המחלה ואבחונה
סרטן המעי הגס מדורג כסוג הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם והגורם השני למוות מסרטן(2). בישראל מאובחנים מדי שנה כ-3,200-3,600 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס, כאשר שיעור התחלואה בישראל גבוה יחסית לעולם: 24.8 ל-100,000 איש לעומת ממוצע עולמי של 18.4 ל-100,000(6). המחלה מופיעה בעיקר בקרב מבוגרים בגילאי 50 ומעלה, כאשר השכיחות מעט גבוהה יותר בקרב גברים (53%) מאשר נשים (47%)(6).
במקביל לכך, נרשמה מגמה של עלייה בהיארעות המחלה בקרב צעירים מתחת לגיל 50. בארצות הברית, השיעור בקרב גילאי 20-49 עלה מ-8.6 ל-100,000 ל-13.1 ל-100,000 בין 1992-2016. מגמות דומות נצפו גם באירופה, אוסטרליה, קנדה, בריטניה ואסיה. כיום, כ-10% ממקרי סרטן המעי הגס החדשים מאובחנים בקרב אנשים מתחת לגיל 50, ומחקרים מנבאים כי שיעור זה צפוי לעלות בהמשך(15).
למרות האתגרים, בעשור האחרון בישראל נרשמה ירידה בתמותה מסרטן המעי הגס בזכות שיפור בגילוי המוקדם ובטיפולים המתקדמים(6).
מהו סרטן המעי הגס?
סרטן המעי הגס הינו מחלה ממאירה המתפתחת במעי הגס (קולון), החלק הראשון והארוך ביותר של המעי הגדול(1). המחלה מתחילה לרוב כצמיחה של תאים במעי הגס, ובמרבית המקרים מתפתחת מפוליפים - גידולים קטנים שגדלים על דופן המעי הפנימית. פוליפים אלו בדרך כלל אינם סרטניים, אך חלק מהם יכולים להפוך לסרטן במעי הגס עם הזמן. התהליך של התפתחות הפוליפים לסרטן מתרחש בדרך כלל לאורך תקופה של 10-15 שנים, דבר המאפשר גילוי מוקדם ומניעה יעילה(5). למידע נוסף אפשר להאזין לפודקאסט מהו סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס קשור גם לסרטן הרקטום, המתפתח ברקטום - החלק האחרון של המעי הגדול. יחד הם נקראים "סרטן קולורקטלי", למרות שקיימים הבדלים בטיפול ובפרוגנוזה בין השניים(1).
סרטן המעי הגס - תסמינים ראשונים
זיהוי מוקדם של תסמיני המחלה הוא קריטי להצלחת הטיפול. רבים מחולי סרטן המעי הגס אינם מפתחים תסמינים בשלבים המוקדמים(1). מחקר עדכני מראה כי כ-45% מחולי סרטן המעי הגס בשלבים מוקדמים מדווחים על דימום רקטלי, כ-40% על כאבי בטן, וכ-25% על שינוי בהרגלי יציאה(7).
התסמינים הראשונים העיקריים כוללים:
- שינוי בהרגלי היציאה, כגון שלשולים או עצירות תכופים יותר(1,7).
- דימום רקטלי או דם בצואה - בהיר אדום או כהה ודמוי זפת(1,2,7).
- אי נוחות מתמשכת באזור הבטן, כגון התכווצויות, גזים או כאב(1,7).
- תחושה שהמעי אינו מתרוקן לחלוטין במהלך יציאה(1).
בשלבים מתקדמים יותר עשויים להופיע: חולשה או עייפות, ירידה במשקל ללא כוונה, וחיוורון כתוצאה מאנמיה(1,2,7).
במקרה של הופעת תסמינים מתמשכים או מדאיגים, חיוני לפנות לייעוץ רפואי מקצועי לקבלת אבחון מדויק.
גורמי סיכון
הגיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר, כאשר הסיכון עולה משמעותית לאחר גיל 50(2). גורמי סיכון נוספים כוללים היסטוריה משפחתית של המחלה, מוטציות גנטיות תורשתיות כגון תסמונת לינץ', היסטוריה אישית של פוליפים במעי, מחלות מעי דלקתיות כרוניות ונוכחות סוכרת מסוג 2(2,4).
גורמי סיכון הניתנים לשינוי כוללים תזונה עתירת בשר מעובד ומחסור בפירות וירקות, אורח חיים לא פעיל, השמנת יתר, עישון וצריכת אלכוהול מוגזמת(2,4). מחקרים מראים שצריכה גבוהה של בשר מעובד מגדילה את הסיכון לסרטן המעי הגס ב-17% עבור כל 50 גרם ביום(4).
דרכי אבחון של סרטן המעי הגס
אבחון מדויק מתבסס על מגוון שיטות בדיקה, כל אחת עם יתרונות וחסרונות ייחודיים. הבחירה בשיטת הבדיקה המתאימה תלויה בגורמים כגון גיל המטופל, גורמי סיכון אישיים והעדפות אישיות(8).
בדיקת דם סמוי בצואה (FIT): בדיקה פשוטה הנעשית בבית לזיהוי דם בצואה. הרגישות לזיהוי סרטן המעי הגס נעה בין 71-75%. יש לחזור על הבדיקה מדי שנה(5).
בדיקת קולונוסקופיה: שיטת הייחוס המומלצת כל 10 שנים מגיל 50. מאפשרת צפייה ישירה במעי והסרת פוליפים בזמן הבדיקה. הרגישות לזיהוי סרטן המעי הגס היא מעל 95%(5).
בדיקת DNA בצואה: בדיקה חדשנית המזהה DNA חריג ודם סמוי בצואה. הרגישות לזיהוי סרטן היא 92.3%. מומלץ לבצע את הבדיקה אחת ל-3 שנים(5).
כאשר מתעורר ספק או חששות לגבי תסמינים, הפנייה לייעוץ רפואי מקצועי היא הצעד הראשון והחשוב ביותר.
המידע במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. במקרה של כל חשד או תסמינים יש לפנות מיידית לייעוץ רפואי מקצועי. אבחון מוקדם והתחלת טיפול בזמן עשויים להשפיע באופן מכריע על תוצאות הטיפול ואיכות החיים.
