ד"ר אריאלה שטרית, גסטרואנטרולוגית בכירה, מנהלת מרפאת IBD MOM אפריל, 2019
הקוליטיס הכיבית מופיעה בדרגות חומרה שונות ובאופן רציף במעי הגס בלבד וליתר דיוק ברירית הדופן הפנימית המצפה את חלל המעי הגס. היא מתחילה תמיד מפי הטבעת והיקף המחלה משתנה מחולה לחולה. מחולים שבהם המעורבות תהיה קצרה ותקיף רק את הרקטום שהוא מקטע המעי הגס הסמוך לפי הטבעת ועד לחולים בהם המחלה תפגע בכל המעי הגס. ניתוח להוצאת המעי הגס עשוי לסיים את המחלה במקרים בהם יש כשל של הטיפול התרופתי או הופעת סיבוכים שונים.
הגיע הזמן לבדוק, מה שלום הקוליטיס שלך? לשאלון קוליטיס 360 >>
המונח קוליטיס מתאר דלקת במעי הגס שעלולה להיגרם מסיבות גנטיות, גורמים הקשורים במערכת החיסון וגורמים סביבתיים כולל סיבות זיהומיות. לכן תמיד חשוב לשלול סיבות אלו כגורם לקוליטיס, טרם נעשית האבחנה של קוליטיס כיבית.
הגורמים לקוליטיס כיבית אינם ידועים, ואין עדויות חד משמעיות במחקרים על סיבות להתפרצותה. ההנחה הרווחת כיום היא כי תגובה חיסונית לא תקינה כלפי רירית מערכת העיכול מהווה את הגורם המרכזי למחלה. הגורמים להתפרצות מחלות מעי דלקתיות עדיין אינם ברורים, והמדע לא הצליח לגלות את הסיבות המדויקות להופעתן. עם זאת, ישנה השערה שגורמים כמו היסטוריה משפחתית, תזונה או זיהומים עשויים לשמש כטריגרים. בנוסף, מצבים נפשיים כמו דיכאון, חרדות או מתחים יכולים להחמיר את המחלה. גם מערכת החיסון משחקת תפקיד משמעותי, במיוחד כאשר יש חוסר איזון בין גורמים המעודדים דלקת לבין אלו המרסנים אותה. לכן, חלק מהטיפול התרופתי מתמקד בריסון מערכת החיסון.
התסמינים של קוליטיס הם לרוב:
המחלה משתנה בחומרתה מאדם לאדם. במצבים הקשים יותר ייתכן גם חום, אנמיה קשה, כאבי בטן עם תפיחות ניכרת שיובילו לאשפוז ולצורך בטיפול ובניטור קפדני ביותר. לרוב ההסתמנות היא קלה בהרבה ומתוארת לעיל.
שכיחות המחלה משתנה מאזור לאזור בעולם. שכיחות המחלה בעולם נעה בין 44 ל־322 חולים לכל 100 אלף בני אדם. המחלה שכיחה יותר באירופה ובצפון אמריקה מאשר באסיה ובאפריקה. באירופה, השכיחות הגבוהה ביותר של מחלת קוליטיס הכיבית היא בגרמניה, שבה מדווח על 322 חולים לכל 100 אלף בני אדם, בצפון אמריקה השכיחות היא של 286 חולים לכל 100 אלף בני אדם. בישראל מדווח על שכיחות של 25 חולים לכל 100 אלף בני אדם, והמחלה שכיחה יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי לעומת מוצא ספרדי. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך שיא השכיחות בעשור ה-2 וה- 3 לחיים ובגילים 60–70 . שכיחות המחלה שווה בין גברים ונשים.
כאשר מופיעים התסמינים המתאימים והם נמשכים יותר מ-3-4 שבועות ובייחוד כאשר יש סיפור משפחתי של מחלת מעי דלקתית המטופל בדרך כלל יופנה לבדיקה אנדוסקופית: סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה ובה יבצעו הערכה של מצב הרירית של המעי הגס. יש לזכור כי באנשים צעירים דמם רקטלי בדרגות חומרה משתנות איננו נדיר ובדרך כלל נובע מבעיות של פי הטבעת כגון: טחורים או פיסורה אנלית ואלו הדברים הראשונים שעלינו לשלול בתהליך האבחנה. במקביל מבוצעות גם בדיקות דם וצואה היכולות לתמוך באבחנה.
הסיבוכים האפשריים של קוליטיס כיבית הם:
סיבוך נוסף של קוליטיס כיבית הוא סיכון מוגבר להופעת סרטן במעי הגס, הקשור לפעילות המחלה, היקפה ומספר שנים של נוכחות המחלה. סיבוך נדיר זה נקרא toxic mega colon, במצב זה המעי מתרחב ולא מגיב, זהו מקרה חירום שיש לאשפז ולטפל במהירות.
כיום נמצאות בשימוש תרופות ממספר קבוצות לטיפול בקוליטיס הכיבית:
תרופות מקבוצה זו הודגמו כבעלות יעילות בטיפול בקוליטיס כיבית בדרגה קלה עד בינונית, עם יעילות קלינית דומה בין התכשירים השונים. היעילות הטיפולית בהתקף תלויה במינון הניתן. התרופות יעילות בשמירה על הפוגה (maintenance therapy), וכן במניעת סרטן המעי הגס. טיפול בחוקן או בנרות יעיל בנפרד או כתוספת לטיפול דרך הפה במחלה פעילה בה מעורב המעי הגס השמאלי.
לקבוצת תרופות זו תפקיד מרכזי בטיפול בהתלקחות חריפה של קוליטיס כיבית, בדרגת חומרה בינונית עד קשה, או לטיפול בחולים אשר אינם מגיבים לטיפול באמינוסליצילטים. בהתלקחות חריפה של המחלה, מקובל לתת טיפול דרך הוריד. היתרון הטיפולי של הקורטיקוסטרואידים הוא בתגובה מהירה וטובה במרבית החולים. הטיפול ניתן גם דרך הפה, או דרך פי הטבעת בחוקנים או קצף.
תרופות אלה משמשות לטיפול במחלה פעילה שלא דוכאה על ידי שימוש באמינוסליצילטים וקורטיקוסטרואידים, ולשמירה על הפוגה מהמחלה. יעילות התרופות היא בהפחתת השימוש בסטרואידים. בין השאר נמנות על קבוצה זו תרופה אנטי מטבולית ותרופות טיופוריניות. תרופות טיופוריניות נמצאו כיעילות בשמירה של הפוגת במחלה. הטיפול ניתן דרך הפה והשפעתו יחסית איטית, ההטבה במחלה תורגש בין 10-12 שבועות מתחילת הטיפול.
קבוצת תרופות זו מיוצרת בשיטות גנטיות, זאת על ידי שימוש בתאי מארח שונים, כדוגמת שמרים ותאי E.coli. נוגדנים חד-שבטיים, שהם חלבונים המיועדים לנטרל פעילות של חלבונים אחרים על ידי התקשרות אלהם (כל נוגדן מתאים לחלבון מסוים בלבד) נמצאו יעילים בטיפול במחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.
לקבלת מידע נוסף אודות טיפול בקוליטיס כיבית: כמו טיפול ניתוחי, טיפול תזונתי, טיפולים משלימים היכנסו לעמוד קוליטיס טיפול
קוליטיס היא מחלה כרונית בעלת מהלך של התלקחויות והפוגות לסירוגין, הדורשות כמעט תמיד טיפול תרופתי קבוע לצורך שמירת הפוגה של המחלה. למעשה, למרבה הצער לא ניתן להירפא ממחלה זו (למעט בכריתה שלמה של המעי הגס, שגם היא, לעיתים, עלולה להיות כרוכה במחלות אחרות הקשורות בגדם המעי הדק, הפאוץ'), אך כן ניתן לאפשר אורח חיים טוב וסביר ולנסות למנוע סיבוכים עתידיים בזכותן של תרופות חדשות רבות שהן בעלות אפקט טיפולי טוב בהרבה מהטיפולים הישנים יותר.
הגיע הזמן לבדוק, מה שלום הקוליטיס שלך? לשאלון קוליטיס 360 >>
מאמרים נוספים:
מחלות מעי דלקתיות (מחלות קרוהן וקוליטיס) - מהם התסמינים, כיצד מאבחנים, מה יכולים להיות הסיבוכים ומהם הטיפולים.
מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות דלקתיות כרוניות של המעי, אך יש ביניהן מספר הבדלים...
